בחוזה עבודה יש הגבלה על חופש העיסוק?

tail

בהרבה חוזי עבודה אישיים, וכלליים מופיעה בדרך כלל פיסקה שמגבילה את זכותו של העובד לעבוד במהלך עבודתו ו/או לאחר סיום עבודתו אצל המעסיק הנוכחי, אצל מתחרה. לעיתים הגבלה זו הינה לתקופה מסויימת ולעיתים ההגבלה הזו היא לתקופה בלתי מוגבלת.

רבות אני נתקלת בשאלת השאלות והיא – האם הסעיף הזה חוקי? האם מותר למעסיק להגביל את חופש העיסוק של העובד?

אז תחילה, כמו בחוק החוזים הרי שכל מה שכתוב בחוזה עליו הסכימו הצדדים, יהיה כביכול "חוקי", או במילים אחרות, ככל שבית המשפט ייראה שהסכם מסויים נעשה ללא פגם הרי שייטה לקבלו על פי האמור בו כלשונו.  עם זאת יש לבחון חלק מהסעיפים בחוזה, במיוחד בחוזה עבודה תחת זכוכית מגדלת בראי החוק והפסיקה, שכן כבר מעצם היותו "הסכם עבודה" הרי שבחלק מהסעיפים, הוא מאבד את האלמנט של ה"הסכמה החופשית" בעת שחותמים עליו.

תחילה יש לבחון שסעיפים בהסכם אינם נוגדים חוקים קוגנטיים, שהם חוקים שעליהם לא ניתן לבצע תניה בהסכם, לדוגמה שכר מינימום…. כלומר גם אם ייחתם סעיף בהסכם  שמקנה לעובד שכר יותר נמוך משכר המינימום, הרי שסעיף זה לא יעמוד במבחן בית המשפט, כי הוא נוגד חוק קוגנטי – כלומר חוק שלא ניתן להתנות עליו .

סעיף שמגביל תחרות בתקופה שבה העובד מועסק או בתקופה מאוחרת, אינו נוגד חוק קוגנטי, אבל בניגוד לסעיפים אחרים שאינם נוגדים חוקים קוגנטיים, הרי שהגבלה שכזו שבאה מצד אחד להגן על המעסיק בפני עוולות מסחריות מצד העובד, אך בצידה השני מגבילה חופש שניתן לכולם  ומוגן על ידי חוק יסוד, "חוק יסוד חופש העיסוק", לכן הגבלה זו תעמוד במבחן בית משפט רק אם היא תהיה מידתית והוגנת ותעמוד במספר תנאים כפי שנקבע בפסיקה.

למידע נוסף ולקביעת פגישת ייעוץ חייגו: 052-4241096 ilanit@ivr-law.com

לעניין של עוולות מסחריות חשוב לדעת כי לפי סעיף 5 חוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999:

הגבלת העיסוק לא יכולה להתרחש בעלמא אלא עליה להגן על סוד מסחרי ממשי.

"סוד מסחרי", "סוד" – מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו;

כלומר עצם הלקיחה של מידע עסקי כאמור לעיל תיחשב כעוולה מסחרית, עליה יכול להיתבע העובד בנזקים.

החוק מקנה למעסיק אפשרות לתבוע פיצוי  על נזק שכזה מבלי להוכיח נזק ,בגובה של עד 100,000 ₪.

כלומר לעובד אשר חופש העיסוק שלו מוגבל צריך להיות באמתחתו סוד מסחרי של המעסיק הקודם, אשר שימוש שלו יכול להביא לכך שהמעסיק הקודם יאבד את יתרונותיו מול המתחרות, באופן כזה שגילוי הסוד ירוקן את עסקי המעסיק מתוכן.

לא כל רשימה ולא כל מידע ייחשב כסוד מסחרי , לדוגמא : קיום רשימה שיש בה "זהות הלקוחות" לא מהווה לכשעצמה סוד מסחרי. 

יש לזכור כי הגבלת תחרות בפני עצמה ורק לשם הגבלת תחרות, לא תהווה סיבה שבשלה בית המשפט יאשר להגביל את חופש העיסוק של העובד.

עוד יש להוכיח כי העובד עושה/עשה/יעשה שימוש באותו סוד, לא מספיק להוכיח כי הסוד נמצא באמתחתו.

נוסף על כך על המעסיק להראות לבית המשפט כי הוא "פיצה" את העובד בתמורה מיוחדת, או בהכשרה מיוחדת והשקיע מאמץ מיוחד בהכשרתו, בכדי להצדיק את הגבלת חופש העיסוק שלו.

ע"ע 164/99 דן פרומר, צ'ק פוינט טכנולוגיות תוכנה בע"מ נ. רדגארד בע"מ, בית הדין הארצי;

 א) סוד מסחרי: יש להגביל את חופש העיסוק של עובד כדי למנוע ממנו מלהשתמש, שלא כדין, ב"סוד מסחרי" השייך למעסיקו הקודם. "סודות מסחריים" מוגנים מכוח החוקים העוסקים בקניין רוחני ובעתיד אף מכוח חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט – 1999…" 

ב) הכשרה מיוחדת: במקרה בו המעסיק השקיע משאבים מיוחדים ויקרים בהכשרת העובד ובעקבות זאת התחייב העובד לעבוד אצלו למשך תקופה מסוימת, ניתן להצדיק את הגבלת העיסוק של העובד למשך תקופה מסוימת; זאת, כתמורה עבור ההשקעה של המעסיק בהכשרתו. ברי, שאם העובד רכש את ההכשרה במהלך עבודתו הרגילה או על חשבונו ובזמנו הפנוי, אין המעסיק הקודם רשאי להגבילו בשימוש שיעשה בה.

ג) תמורה מיוחדת עבור הגבלת העיסוק: יש לבחון האם העובד קיבל תמורה מיוחדת עבור התחייבות מצדו שלא להתחרות בעתיד במעסיק הנוכחי, עם תום יחסי עובד-מעסיק.

ד) חובת תום הלב וחובת האמון: יש ליתן משקל לתום לבם של העובד ו/או המעסיק החדש. בין עובד לבין מעביד קיימים יחסי אמון. חובת האמון שחב עובד כלפי מעבידו מטילה עליו נורמות התנהגות חמורות יותר בהשוואה לחובת הקיום בתום לב. דוגמה להפרת חובת האמון היא התקשרות עובד בזמן עבודתו עם אנשים אחרים כדי להעתיק את תהליך הייצור של מעסיקו )ע"א 2600/90 עלית חברה ישראלית לתעשית שוקולד וסוכריות בע"מ ואח' נ' יעקב סרנגה ואח', פ"ד מט)796 )5(.

במילים אחרות, לא די בפסקה בהסכם העבודה שמגבילה את חופש העיסוק של העובד בכדי להגביל את העובד, אלא שעל המעסיק לעבור ולהוכיח בפני בית משפט מספר רב של מסוכות, בכדי שבית המשפט ישקול להגביל זכות המוקנית מכוח חוק יסוד.

כעובדים עליכם לדאוג שאינכם נוטלים שום דבר איתכם (מלבד מה שנמצא בראשכם) לאחר שאתם עוזבים את מקום העבודה הישן, וכמעסיקים עליכם לדאוג להגן על הסודות המסחריים שלכם באופן כזה שההגנה תיתן ביטוי לחשיבותו של הסוד, כך שבית המשפט ישתכנע שסוד כזה שווה את ההגנה שבית המשפט יכול לפרוס עליו, תוך פגיעה מידתית בחופש העיסוק של העובד.

למידע נוסף ולקביעת פגישת ייעוץ חייגו: 052-4241096 ilanit@ivr-law.com