שכיר או קבלן עצמאי?

הרבה פעמים מעסיקים קובעים מול המועסק כי במקום לשלם לו את שכרו במשכורת, יפתח העובד עוסק עצמאי ויוציא למעסיק חשבונית באופן כזה שלא ייחשב שכיר.

המעסיק עושה זאת על מנת לצאת ידי חובה בתשלומים שחלים עליו כמעסיק כלפי העובד , (לדוגמא תשלומי פנסיה, ימי חופשה, מחלה, ביטוח לאומי ועוד).  העובד מצד שני הרבה פעמים עושה זאת כי הוא פשוט צריך ורוצה את העבודה ואין לו ברירה אחרת.

למרות שיחסים כאלו מתקיימים לאורך שנים בעולם העבודה, וממשיכים להתקיים, הרי שיש בהם מעין הסוואה למצב האמיתי לפיו קיימים בין הצדדים יחסי עובד מעביד.

למידע נוסף ולקביעת פגישת ייעוץ חייגו: 052-4241096 ilanit@ivr-law.com

עובדים שהועסקו באופן כזה, ימצאו את עצמם בעת סיום העבודה ללא יכולת לקבל דמי אבטלה בביטוח לאומי, או ללא מעסיק שאחראי כלפיהם בעניין נזקי . במצב גרוע יותר העובדים ימצאו עצמם שהם  בעלי אחריות נזקית כלפי המעסיק (כאילו היה קבלן משנה, או ספק שירותים) במקום שהמצב יהיה הפוך וזה המעביד יהיה האחראי כלפי העובד.

כמו כן במצב של פשיטת רגל של המעסיק לעובדים יש  זכות קדימה לקבלת משכורתם, על פני נושים אחרים, כך שהגדרת העובד כ"פרי לנסר" תפגע בזכות זו.

למרות כל האמור לעיל ולמרות שיכול להיות שהעובד הסכים ערב תחילת העבודה להיות מועסק באופן שכזה, הרי שהוא יכול לתבוע בבית הדין, ולבקש שזה יכיר בו ביחסי הצדדים כיחסי "עובד מעביד" ומכוח זאת לתבוע את המעסיק בגין זכויותיו כעובד, עבור התקופה שבה הועסק לכאורה כ"עצמאי" או "פרילנסר".

בית הדין יבחן את היחסים בין המעסיק לבין העובד על פי מבחנים שנוצרו מכוח הפסיקה.

הבחינה תהיה ביחס לזכויות ולעילות הנתבעות.

ישנם כמה מבחנים, בית הדין יבחן את מערכת היחסים על פי כל המבחנים ולרוב ייטה את הכף על פי תוצאות "רוב" המבחנים.

מבחן ההשתלבות:

מבחן זה בוחן את יחסי העבודה בין הצדדים על פי שתי תתי קטגוריות – קטגוריה חיובית וקטגוריה שלילית.

בקטגוריה החיוביות הוא ייבחן את אופן השתלבות העובד בעסקו של המעביד והאם הוא מהווה חלק בלתי נפרד מעסק זה, לדוגמא עסק שעיקר רווחיו נובעים מביצוע שליחויות (שליחת מוצרים ממקום למקום, העברת דיוור פנימי, העברת מוצרים מסניף לסניף, חלוקת מוצר לדלת הלקוח ועוד) ועובד שמועסק כשליח. ברור שהשליח הוא חלק אינטגראלי ובלתי נפרד מהעסק עצמו, ומהפעילות של העסק ואינו מהווה ספק משנה.

כמו כן יבחן בית הדין האם אי הימצאות של העובד במקום העבודה תפגע בעסק (בדוגמא שלנו אם השליח לא יבצע את השליחות הרי שזה יפגע בבית העסק, בניגוד נניח למשרד חקירות שמבצע שליחות של ניירת לבית הלקוח באמצעות קבלן משנה- שליח, הרי שאז אם השליח לא יגיע לעבוד, זה לא יעלה ולא יוריד לאיכות העבודה שהיא חקירה פרטית…)

למידע נוסף ולקביעת פגישת ייעוץ חייגו: 052-4241096 ilanit@ivr-law.com

התת קטגוריה השלילית  של מבחן ההשתלבות בוחנת האם העובד אינו בעל עסק עצמאי ונפרד משל עצמו בתחום שהוא עוסק. (לעניין זה פתיחת עוסק מורשה או עסק עצמאי בכל צורת התאגדות שהיא אינה מספקיה (שכן במקרה של עובד פרי לנסר תמיד יידרש על ידי המעסיק שיהיה מסוגל להוציא חשבונית לצורך קבלת שכרו עבור העבודה) המבחן ייבדוק שהעסק הזה בעצם עומד בפני עצמו, שוכר משרד, משתמש בשירותים אחרים ו/או מספק שירות דומה עבור חברות אחרות (לקוחות נוספים).

נוסף על מבחן ההשתלבות, כפי שהוסבר לעיל, ישנן מבחנים נוספים:

 מבחן הפיקוח והשליטה:

במבחן זה יבחן בית הדין מהי מידת הפיקוח של המעסיק על העובד, לדוגמא מצב שאותו שליח אינו יכול להחליט האם לבצע שליחות מסויימת או לא, אלא המעסיק קובע את סדר יום העבודה שלו את הכמות ואת היכולת של השליח לסרב לביצוע העבודה. ככל שהפיקוח יהיה יותר אינטנסיבי אזי ייטה בית הדין להחשיב אותו יותר כעובד.

מבחן הביצוע האישי:

במבחן זה יבדוק בית הדין האם העובד היה נדרש לבצע את העבודה בעצמו או שיכל היה לשלוח מישהו אחר לבצע את אותה העבודה במקומו (אם יכל היה לשלוח עובדים במקומו, הרי שאז ייטה בית הדין שלא להחשיב אותו כעובד ואילו לא היתה כלל אופציה כזו, הנטייה תהיה הפוכה).

מבחן הציוד:

מבחן  זה בוחן של מי הציוד עימו נדרש העובד לבצע את העבודה, לדוגמא אם אנחנו נחזור לשליח שלנו, האם המפעל משלם על הדלק, האם המפעל מספק את הרכב וכדומה, ככל שהציוד יהיה שייך למפעל, הרי שאז ייטה בית הדין להחשיב את העובד כעובד וההיפך, עם זאת יש לזכור דווקא במרה של רכב, מאחר והרבה מעסיקים דורשים בתפקידים מסויימים שהעובד יהיה בעל רכב, אזי יש לבחון כל מקרה לגופו.

כאשר אנחנו מדברים על מבחן הציוד, נבחן לרוב ציוד מסוג אחר (לרוב מדובר בציוד יעודי לביצוע העבודה, נניח אם זה רכב אז רכב רגיל לא ייחשב כציוד יעודי, לעומת זאת משאית קירור כן…) כמו כן כשבוחנים ציוד בוחנים גם את גודל ההשקעה בציוד זה, כאשר ההנחה היא שככל שההשקעה.

משך ההעסקה: גם לתקופת ההעסקה יש השפעה על עניין זה שכן ככל שההעסקה תהיה ארוכה יותר זה ישפיע לטובת העובד.

 מבחן התלות:

 מבחן התלות בוחן את הקשר בין הצדדים ואת החובות הקיימות ביניהם, חובת העובד לעבוד וחובת המעסיק לספק את העבודה, ככל שחובה זו תגבר הרי שיש סיכוי יותר גבוה שייקבע כי נתקיימו יחסי עובד מעביד.

 נוסף על האמור לעיל: הגדרת העובד מול רשויות המס או ביטוח לאומי לא תשפיע על הכף בענין הזה, כמו גם אופן התשלום, מקום ביצוע העבודה ואף עיסוקים נוספים של העובד.

למידע נוסף ולקביעת פגישת ייעוץ חייגו: 052-4241096 ilanit@ivr-law.com